אורולוגיית ילדים - יחידה

​​

פעילות היחידה

במסגרת המחלקה לאורולוגיה במרכז הרפואי אסף הרופא פועלת יחידה מיוחדת לאורולוגית ילדים בראשותו של ד"ר עמוס נאמן.  
היחידה מטפלת במגוון בעיות אורולוגיות, ביניהן: מומים מולדים בדרכי השתן, הרחבת כליות (הידרונפרוזיס), מומים של הגניטליה בזכרים ונקבות ביניהם:היפוספדיאס, אשכים טמירים, עקמת של הפין, טיפולים באבנים בילדים, ניתוחים לתיקון רפלוקס בדרכי השתן ועוד.   
הפעולות הכירורגיות נעשות באופן זעיר פולשני על ידי מכשור לפרוסקופי מתוחכם וגם באמצעות ניתוחים רובוטיים מהמתקדמים בעולם.
מטרת הניתוחים הזעיר פולשניים להפחית את הכאב, לקצר את משך האשפוז ולהעניק לילד את הטיפול הטוב ביותר.

ניתוחים זעיר פולשניים

כיצד זה עובד?
הניתוחים מתבצעים ע"י החדרת מצלמה (לפרוסקופ) ומכשירים ממוזערים לחלל הגוף ובאמצעותם מבצעים את הניתוח.  טכנולוגיה זו באה להחליף את הניתוחים הקונבנציונאלים שבוצעו עד כה.
השימוש בניתוחים זעיר פולשניים מבוסס מאוד ומקובל בתחומי רפואה שונים כגון: אורולוגיה , גניקולוגיה, כירורגיה כללית, כירורגית כלי דם, כירורגית חזה ועוד.
התקדמויות נוספות בניתוחים הזעיר פולשניים הינם ניתוחים הנעשים בסיוע רובוט המשלב בין הגישה הלפרוסקופית הזעיר- פולשנית לבין רובוט דה וינצ'י מתוחכם המאפשר תנועות ניתוחיות מדויקות.
                                        
מה היתרונות של ניתוחים זעיר - פולשניים ?
בניתוחים אלו הפגיעה ברקמות מזערית ולכן לא נותרות צלקות גדולות וההתאוששות קלה ומהירה יותר.  
 
האם אפשר לבצע ניתוחים אלו גם בילדים ?
בהחלט. בשלב ראשון ניתוחים אלו היו שמורים למבוגרים בלבד, אך עם השנים פותחו מכשירים ממוזערים יותר המתאימים לגופן של הילדים. כיום מבצעים ביחידה ניתוחים לילדים בכל הגילאים.

בעיות נפוצות לפי גיל

  •  ​עובר - מומים בדרכי השתן של העובר אשר מתגלים בסקירת מערכות, ניתנים לטיפול לאחר הלידה. 
  • ילוד (מהלידה עד גיל חודש) - בגילאים אלו מאומתים המומים המולדים המתגלים בסקירת מערכות, כאשר, כמצוין לעיל, המום הנפוץ הוא הרחבת כליה (הידרונפרוזיס). כמו כן, מתגלים מומים חיצוניים המאובחנים בבדיקת הילוד סמוך להולדתו: אשכים טמירים והיפוספדיאס הם הנפוצים.
  • תינוק (מגיל חודש עד שנה) - בגילאים אלו מאובחנים מומים כגון אשכים טמירים והיפוספדיאס, הידרוצל ועוד. הניתוחים מבוצעים בדרך כלל לאחר גיל חצי שנה.
  • ילד (מגיל שנה עד גיל 10) - בגילאים אלו מאובחנות בעיות אורולוגיות כמו רפלוקס דרכי השתן, דלקות בדרכי השתן, הרטבת לילה, הפרעות בהטלת השתן, היצרות פתח השופכה ועוד.
 

טיפולים הניתנים ביחידה

1. היצרות פתח השופכה - מתגלה לרוב אצל בנים לאחר הגמילה מהחיתול, כאשר ההורים רואים שהטלת השתן מקוטעת ומלווה בכאבים. במהלך הניתוח מעוצב מחדש פתח השופכה והילד משתחרר לביתו עוד באותו היום.


2.היפוספאדיאס - מום מולד באיבר הרבייה הזכרי, המורכב מאחד עד שלושה מומים שונים: מיקום לא תקין של קצה השופכה, מבנה לא תקין ולא שלם של העורלה ועקמת של איבר המין. הניתוחים מבוצעים לרוב עד גיל שנה אולם ניתן לבצעם גם בשלב מאוחר יותר.


3.אשך טמיר - אשך אשר לא הגיע למקומו לאחר הלידה. הניתוח כולל ניוד של האשך וקיבועו בשק האשכים, כאשר לעיתים מבוצע גם תיקון של בקע.


4.הידרוצל - נפיחות בשק האשכים כתוצאה מאי סגירת תעלת המפשעה. במהלך הניתוח נכרת שק הנוזלים דרך המפשעה.


5.וריקוצל - מצב בו ורידי האשך מתנפחים ויוצרים מלאות בשק האשכים. הפיתרון הוא ניתוח זעיר פולשני בו מבוצעת קשירה או חסימה של הורידים המורחבים.


6.רפלוקס בדרכי השתן - מעבר של שתן משלפוחית השתן חזרה לשופכים ואף לכליות. הפיתרון הוא ניתוח זעיר פולשני במסגרתו מוזרק פולימר מיוחד (Deflux) אל שלפוחית השתן, פעולה האמורה לשחזר את המנגנון התקין של שלפוחית השתן. פעולה זו מתבצעת בשיטה זעיר - פולשנית על ידי הזרקת פולימרים מיוחדים (דפלוקס, ונטריס). במקרים מסויימים יש צורך בניתוחים לפרוסקופיים ורובוטיים ולעיתים אף בניתוחים פתוחים.


7.היצרות מעבר אגן כליה שופכן - הרחבה של אגן הכליה, אותה ניתן לפתור באמצעות ניתוח

 זעיר - פולשני. פעולות אלו מבוצעות בגישות המתקדמות ביותר בעולם: לפארוסקופיה או בעזרת רובוט דה וינצ'י.


8.כריתת כליה וכריתת כליה חלקית עקב מומים מולדים במבנה, דלקות חוזרות בדרכי השתן -

פעולות אלו גם כן מבוצעות בשיטות זעיר - פולשניות.

מקרה לדוגמא

במרכז הרפואי אסף הרופא התקיים ניתוח ראשון מסוגו לתינוקת בת מספר ימים במסגרתו נכרת קוטב עליון לא מתפקד של הכליה ותוקן מום מולד בקוטב התחתון.

מערכת מאספת כפולה הינו מום מולד בכליה של העובר. לרוב יש בצד אחד שתי כליות ובצד השני כליה רגילה (לפעמים יש מערכת מאספת כפולה דו"צ). מערכת זו אינה זוכה בדרך כלל להתייחסות, אך לעיתים מהווה בעיה  עקב חסימה של הכליה, דלקות בדרכי השתן ועוד.

בסקירת מערכות שהתקיימה במהלך ההריון, התגלה לראשונה קיום מערכת מאספת כפולה מצד ימין. העוברית נותרה במעקב סונוגרפיה צמוד ביחידה לאיבחון מוקדם ובמעקב של נפרולוגים ילדים. עם התקדמות ההריון נראה היה שקיימת החמרה בהרחבת הכליה, דבר המסכן את התפקוד הכלייתי. אובחן כי בנוסף למערכת כפולה יש מום נלווה שנקרא ureterocele שגורם לחסימה. לאחר דיונים רב תחומיים בין הגיניקולוגיים, נפרולוגים ואורולוגים הוחלט להמשיך את ההריון עד ללידה במועד.

לאחר הלידה, טיפל בתינוקת צוות מורחב של המרכז הרפואי אסף הרופא, שכלל רופאים מהפגיה ומהתינוקיה, כמו גם נפרולוגים ואורולוגים. בהדמיות שבוצעו לאחר הלידה נראה שאותו מום

 (ureterocele) גורם לחסימה משמעותית והילדה נלקחה בגיל יומיים לניתוח. במסגרת הניתוח, שבוצע כמובן בגישה זעיר-פולשנית דרך שלפוחית השתן, בוצע ניקור ופתיחה של האורטרוצל הגורם לחסימה. עם סיום הניתוח, נראה היה שהחסימה נפתחה ואובחן שיפור ניכר בהרחבת הכליה.

יחד עם זאת, בהערכה נוספת נראה שהחלק העליון (קוטב עליון) של הכליה אינו מתפקד. כמו כן נראה שקיים מום נוסף בקוטב התחתון של אותה כליה. לאחר דיונים רבים והתיעצויות יחד עם אחראית דימות ילדים ד"ר אסיה דיסין, נפרולוגית ילדים ד"ר הילה בהט, מנהל מחלקת ילדים פרופ' מיקי גולדמן ואנוכי, הוחלט לבצע בדיקה מתוחכמת של MRI עם הזרקת חומר ניגוד להדגמה אנאטומית טובה של הכליה.

תוצאות ה-MRI הראו כי יש לבצע בילדה ניתוח נוסף. לאחר קבלת ההחלטות ודיון נוסף תוך בדיקת הסיכונים ההרדמתיים והניתוחיים, הוחלט לבצע ניתוח יחודי ראשון מסוגו, במסגרתו בוצע הליך זעיר פולשני, בסיוע מכשור לאפארוסקופי, לכריתת קוטב עליון לא מתפקד של הכליה ותיקון המום המולד בקוטב התחתון. הניתוח הוכתר בהצלחה ובגוף התינוקת הושאר תומכן שופכני תוך גופי. לאחר תקופת התאוששות של מספר ימים השתחררה הילדה לביתה לחיק משפחתה.

כחודש לאחר הניתוח הראשי, בוצעה פעולה קצרה להוצאת התומכן שהושאר בניתוח. מהלך הפעולה היה קצר והילדה השתחררה לביתה באותו יום. בביקורת שבוצעה כחודש לאחר הוצאת התומכן, אובחן שיפור משמעותי במבנה של הכליה, באמצעות בדיקת אולטרסאונד.

פרסומים בתקשורת

​ד"ר עמוס נאמן בראיון אצל פרופ' רפי קרסו 
לצפיה בסרטון לחץ כאן