כירורגיה

ארתרוסקופיה

מטרת הפרוצדורה

ריסוק או הוצאת אבנים בשופכן או בכליה.
בירור סיבה לדימום מדרכי שתן או היצרות בדרכי שתן.​

מהלך הפעולה

הפעולה מבוצעת בהרדמה כללית או אזורית, בתנוחה הנקראת ליטוטומיה. דרך השופכה מוחדר אורטרוסקופ , זהו מכשיר (טלסקופ) צר וארוך בעל מערכת אופטית ותעלה המאפשרת החדרה של מכשירים שונים לריסוק והוצאת האבנים.
האורטרוסקופ מוחדר, מלמטה כלפי מעלה, דרך כיס השתן, עד שמגיעים לאבן. האבן מרוסקת באמצעים שונים כגון: לייזר, אולטראסאונד וריסוק מכאני. את הפירורים שוטפים אל כיס השתן, לחילופין במידה והאבן קטנה ניתן לחלצה בעזרת סלסלה. את הפעולה מבצעים תוך כדי שיקוף בעזרת רנטגן וצילום עם חומר ניגודי. ​

בתום הפעולה

משאירים צנתר עדין שמגיע עד הכליה ויוצא אל מחוץ לגוף דרך השופכה ומחובר לקטטר בכיס השתן. תפקיד צנתר זה, לאפשר ניקוז מקסימלי של שתן מהכליה. בחלק מהמקרים כמפורט להלן משאירים תומכן פנימי הנקרא "סטנט" – Stent . זו היא צינורית עדינה, גמישה וחלולה, שנמצאת כולה בתוך השופכן קצותיה בכליה ובכיס השתן, מאפשרת ניקוז שתן מהכליה.
עליך להודיע לצוות הרפואי במקרה שידוע על רגישות ליוד, במקרה זה תקבל טרם הפעולה טיפול תרופתי למניעת תגובה אלרגית.​

לאחר הפעולה

מחדר ההתאוששות תועברי/י למחלקה. כשתתעוררי/י בצורה מלאה, תוכל/י להתחיל לשתות ובמידה שאין בחילות והקאות תוכל/י גם לאכול.
במחלקה תנוטר/י על-ידי הצוות הסעודי, תקבל/י עירוי נוזלים, טיפול אנטיביוטי ובעת הצורך טיפול אנלגטי לשיכוך כאבים.
לאחר הוצאת הקטטר וצינור הניקוז, ירידה מהמיטה ומתן שתן ספונטני, תקבל/י הדרכה מהצוות הסיעודי ותשוחרר/י לביתך עם מכתב שחרור והפניה לביקורת ומעקב במרפאות החוץ.
תופעות שכיחות המופיעות לאחר אורטרוסקופיה, ואינן צריכות לעורר דאגה הן: צריבה , כאב ותכיפות במתן שתן, ושתן מעט דמי. תופעות אלו נמשכות מספר ימים ותחלופנה בהדרגה. להקלת התופעות ניתן להשתמש במשככי כאבים, ולהרבות בשתייה.

תופעות חמורות יותר העלולות להופיע ואשר מחייבות פנייה לרופא כוללות:
עליה בחום הגוף מעל 38 מעלות וצמרמורת.
שתן דמי עם קרישי דם.
כאבים עזים במותן.
בחילות והקאות.​

תוצאות הפעולה

במעל ל- 90% מהמקרים בממוצע ,ניתן לרסק או לחלץ את כל האבנים, הסיכוי להצלחה  תלוי  במיקום האבן (גבוהה יותר ככל שהאבן קרובה יותר לכיס השתן), ובגודל האבן.  בחלק קטן  מהמקרים, לא ניתן לסיים את הטיפול בפעולה בודדת.
האבן/אבנים גדולות מדי.
קיימת היצרות בשופכן שאינה מאפשרת מעבר.
בעת הפעולה מתרחש סיבוך (כמפורט להלן) שאינו מאפשר השלמתה.
האבן זזה במהלך הפעולה ממקומה המקורי ולא ניתן להגיע אליה.
במקרים שצויינו לעיל, מושאר לרב סטנט, והחולה מוזמן לפעולה (ריסוק חוץ גופי או אורטרוסקופיה) נוספת כעבור מספר שבועות.
ישנם מצבים בהם לא קיימת וודאות לגבי מידת ההצלחה של הפעולה. במקרים אלו מתבצע בדר"כ צילום במכון הרנטגן כיממה לאחר הפעולה בו מוזרק חומר ניגוד דרך הצנתר לשופכן וכך ניתן לאתר אבנים שיוריות, היצרות בשופכן או התנקבות (ראה סעיף סיבוכים). הצילום יכול להיות כרוך באי-נעימות עקב הצורך בהזזת הצנתר בעת הבדיקה.​

סיבוכים אפשריים

זיהום, שיכול להתבטא בחום וצמרמורת. לצורך הפחתת הסיכון לכך, בתחילת הפעולה תקבל עירוי של אנטיביוטיקה, ובהמשך אנטיביוטיקה דרך הפה, עד יום השיחרור. בנוסף עליך להצטייד בתרבית שתן טרם הפעולה לוודא שאין זיהום בשתן טרם הפעולה.
במקרים שמתפתח זיהום, יש צורך להשאיר את הנקזים עד חלוף החום, והאשפוז במקרים אלו עלול להתארך.
דימום: הדימום מדרכי השתן בדר"כ קל ואינו מחייב כל טיפול אולם השתן יכול להיות צבוע בגוון אדום.
במקרים שהדימום רב יותר הוא עלול לגרום לחסימה של הצנתרים ובעקבות כך לכאבים בבטן או במותן ויתכן אף הקאות. במידה שהדימום מתמשך יש לעיתים צורך להשאיר את הנקזים יום נוסף. ישנם מצבים נדירים בהם עלול להתפתח שטף דם סביב הכליה, מצב זה יכול להתבטא בכאבים מתמידים במותן או ירידה בערכי ספירת הדם, מצב שעלול להצריך מתן עירוי דם. בשל החשש מדימום, יש לדווח לצוות הרפואי על טיפול נוגד קרישה אותו אתה נוטל כגון: אספרין, קומדין, וכו' או במקרים של נטייה מולדת לדמם.
התנקבות, קרע, של מערכת איסוף השתן – בעת הפעולה יכולה להיגרם התנקבות של השופכן או כיס השתן. במקרה שסיבוך זה מתרחש. לרב הפעולה מופסקת, ומוחדר תומכן פנימי – סטנט – אשר מאפשר לנקב להיסגר. כעבור מספר שבועות הסטנט מוצא. במצבים בהם הנקב קטן, ניתן להשלים את הפעולה, אך הדבר מצריך השארה של הצנתרים ליום-יומיים נוספים.
במקרים מועטים מוחדר כחלופה נקז מלעורי דרך המותן ישירות לכליה, נקז זה נקרא נפרוסטומיה. קיימים מצבים נדירים בהם מתרחש קרע מלא של השופכן, מצב זה עשוי לחייב מעבר לניתוח פתוח.
חסימת השופכן עקב בצקת מקומית או פירורי אבן: בחלק מהאורטרוסקופיות  עלולה להתפתח בצקת – נפיחות מקומית של דופן השופכן. לא ניתן להעריך מראש מתי עלולה להתפתח תופעה זו. במצבים אלו, יכולה להופיע עווית כליה. התופעה בדר"כ חולפת מעליה כעבור יממה. ישנם מצבים נדירים בהם הכאבים מתמידים ואז יש צורך בהחדרה של תומכן פנימי.