אסף הרופא אורתופדיה - חטיבה החלפת מפרקים מחלות ניווניות של הסחוס
אורתופדיה

מחלות ניווניות של הסחוס

מהי ארטריטיס/ארטרוזיס?

ארטריטיס/ארטרוזיס הינם שמות נרדפים למצב בו המפרק סובל מתהליך דלקתי המאופיין בסופו של דבר בפגיעה בסחוס המפרקי ובניוונו. המחלה מתאפיינת בדלקת מפרקים הגורמת לכאבים כרוניים בסביבת המפרק , קישיון של המפרק והגפה המעורבת ונפיחות. סימפטומים אלה מתגברים לאחר חבלות או מאמץ, כגון: תנועה לא נכונה, עליה במדרגות, ישיבה ממושכת ברכב ואף מתנאים חיצוניים, כגון קור. ארטריטיס אינה מאופיינת בדרך כלל באוסטאופורוזיס, שגם היא מחלה השכיחה בגיל המבוגר, וקיימת רק בכרבע מהחולים עם ארטריטיס. מחלה זו  היא הסיבה השכיחה לכאבים כרוניים, חוסר יציבות והגבלה ביכולת הניוד של חולים בעולם המערבי. יותר מ-10% מהאמריקאים סובלים מדרגות חומרה שונות של ארטריטיס, העלולה להיגרם ממגוון רחב של מחלות, כגון: פגיעה טראומטית, כלומר חבלתית, שחיקה מיכנית, מצבים דלקתיים ועוד. ​

תסמינים ומניעה

במחלה זו, ציפוי הסחוס של המפרקים, החיוני לתנועה חלקה ונטולת כאב, נפגע באופן בלתי הפיך. בעוד שבפגיעה טראומטית הפגיעה הסחוסית מאופיינת באירוע חבלתי חד לאחריו מתפתחת התדרדרות איטית, הרי שבארטריטיס ניווני- ההתדרדרות הינה ממושכת, בד"כ ללא אירועים חדים מאוד, עם שחיקת סחוס הדרגתית. לא ידוע על קשר גנטי ברור, אם כי מצבים גנטים המתאפיינים במנח גפה לא מאוזן (רגלי "X" או רגלי "O"), יגרמו לעומס מוגבר על החלק החיצוני או הפנימי של הברך בהתאמה, ועלולים לחשוף את החולה לתהליך ארטריטי. סוגי הסימפטומים מושפעים מסוג הארטריטיס (מיכנית, ראומטית ולאחר חבלה) ממנה סובל החולה ומהמפרק המעורב. הכאבים יכולים להיות קבועים או להופיע מדי פעם, ועלולים להחמיר בפעילות, כגון: עמידה, הליכה, וגם במנוחה.  תיתכן תחושת קישיון במפרקים ואי הגעה לטווחי תנועה מלאים. פעולות פשוטות, כמו ירידה במדרגות עלולות להפוך למאתגרות. לעיתים, בעת התלקחות כאבים, המפרק נפוח, חם ורגיש למגע. בנוסף, החולים נוטים להתעייף מהר יותר עקב מנגנון הליכה פגום ו"בזבזני", עקב הכאבים.

מבחינת פעילות מניעתית, יש להימנע מביצוע פעילות ספורטיבית באופן מזיק הגורם לפגיעות חוזרות ונשנות לסחוס המפרקי. ענפי ספורט הכוללים פעילות מתפרצת, כגון: משחקי כדור למיניהם וריצה על משטחים קשים, עלולים לגרום למיקרוטראומה של הסחוס, שבסופה תהליך ארטריטי. מומלץ להתייעץ עם אורטופד מומחה לגבי פעילויות מסוג זה, במיוחד לאחר גיל 40.​

שחיקה מיכנית (אוסטאוארטריטיס) לאחר חבלה

הגדרה מחלה במפרקים נושאי משקל (ברך,ירך) ומחמירה עם הזמן מחלה דלקתית רב-מיפרקית הנגרמת מ"התקפה עצמית" של מערכת החיסון (אוטו-אימונית)  שברים המערבים ישירות את המשטח המיפרקי והסחוס המצפה או הפוגעים באספקת הדם לראש הירך, ואיתו בסחוס.
מנגנון יצירת הכאב שחיקה הדרגתית של הסחוס, עד הגעה למצב בו עצמות חשופות נעות אחת על השניה הכימיקלים המעורבים בתגובה דלקתית פוגעים בסחוס ובעצם הסמוכה פגיעה חדה בסחוס עקב השבר.
הסימפטומים הם: כאבים והגבלה בתנועה, נפיחות בהתלקחויות כאבים ונפיחות.
חולים בסיכון מוגבר לסוג הארטריטיס הספציפי- הם אנשים בעשור 5 ואילך; נשים בגילאי 30-60 . ​

אבחון מוקדם

אבחון מוקדם וטיפול המותאם אישית לפי צורכי כל חולה חשובים בהאטה, ואף למניעת נזק כרוני למפרקים. רק לאורטופד או ראומטולוג מומחה כלים וידע מקצועי' על מנת לאבחן האם אתה סובל מארטריטיס ומאיזה סוג. האבחון כולל התייחסות למכלול הסימפטומים, היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית, צילומים ובדיקות מעבדה.
חשוב לזכור כי מיקום הכאב אינו מעיד תמיד על מקור הארטריטיס, כי הכאב מופיע לעיתים במקום אליו הוא מוקרן. ארטריטיס במפרק הירך מאופיינת בכאבים לאורך קידמת הירך או המפשעה, ולעיתים בחלק הפנימי של הברך. על כן, בכל מקרה של כאבים בברך,יש לשלול את מעורבות מפרק הירך.
בניגוד לכאבים במפשעה, כאבים בעכוזים מקורם בד"כ בעמוד השדרה המותני, ולא במפרק הירך. יש לבצע בירור הדמייתי מתאים, הכולל צילומים, CT, MRI ואף זריקות אלחוש למפרק, בכדי לבודד את מקור הארטריטיס, במקרים בהם התמונה הקלינית אינה ברורה דיה.​

אפשרויות הטיפול הלא-ניתוחיות בארטריטיס

מרבית המצבים ניתנים לשליטה ע"י טיפול שאינו דורש החלפת מפרק. הטיפול השמרני כולל טיפול רב תחומי המשלב תרופות משככות כאבים ונוגדות דלקת, פיזיוטרפיה, רפואה משלימה ומייצבים מכנים, כגון בירכיות ומקל הליכה.
שינויים קלים באורח החיים עשויים להביא לשיפור ניכר בסימפטומים. שינויים אלה כוללים פעילות גופנית נכונה לשימור טווחי התנועה, חיזוק שרירים וירידה במשקל. כמו כן, שימוש בחימום או קירור מקומי מעל למפרקים המעורבים עשוי להפחית כאבים חדים בעת התקף.
מומלץ שתרגילים אלה יינתנו לחולה בהדרכת פיזיותרפיסט ותחת מעקב אורטופדי.​

תפקידן של הזרקות תוך מפרקיות

הזרקות תוך מפרקיות יכולות לשכך כאבים ולסייע בשליטה על הסימפטומים של הארטריטיס. סקירה מדעית נרחבת שנערכה על ידי מכון מחקר מוביל ((Cocahrne Library (1) בדקה תוצאות  של 28 מחקרים ממרכזים שונים בעולם, ב-1973 חולים בהם הושוו הזרקות סטרואידים להזרקות חומצה היאלורונית. הזרקות חומצה היאלורונית הביאה לשיפור ארוך יותר, אם כי חולף, לעומת הזרקות סטרואידים. השיפור הנלווה נמשך מספר שבועות (2-3) לאחר הזרקת סטרואידים, והיה עד מספר חודשים לאחר הזרקות חומצה היאלורונית.
בנוסף, כפי שצוין לעיל,ירידה ניכרת בסימפטומים כתגובה טובה להזרקה, מעידה כי הכאבים הם מאותו המפרק ולא מוקרנים ממפרק סמוך או מעמוד השדרה. על כן, הם יכולים לסייע למנתח להדגים לחולה לאיזו מידת שיפור הוא יכול לצפות בעקבות ניתוח להחלפת אותו מפרק.​

תרופות נוגדות דלקת

תרופות נוגדות דלקת (Nonsteroidal anti-inflammatory drugs – NSAIDs) הן נדבך חשוב בטיפול התרופתי בארטריטיס. פעולתן דרך עיכוב חומצה ארכידונית, שהיא מרכזית במסלול יצירת הדלקת והכאבים. למרות פעולתן החיובית, וקיומן של תרופות מדור חדש עם פרופיל בטיחותי משופר, נמצא כי טיפול ממושך בהן עלול  לגרום לשכיחות גבוהה יותר של אוטם שריר הלב (פי 3.3), אירוע מוחי (2.4) ודימומים ממערכת העיכול (4.28), וזאת על פי מחקר שבוצע ב-34,701 חולים ונערך באוניברסיטת דרום קליפורניה. לכן, לא מומלץ טיפול ארוך טווח בהן, ויש ליטול אותן בצורת קורסים טיפוליים קצרים , בעת התלקחות דלקת. יש מקום להוסיף להן תרופות מעכבות חומציות בקיבה, כגון אומפרזול או לוסק למשך הטיפול הנ"ל.​