דליפת שתן בקרב נשים

דליפת שתן בנשים, קרי בריחת שתן לא רצונית, הינה בעיה שכיחה מאוד באוכלוסייה. מחקרים מראים כי אחת מתוך שלוש נשים סובלת מהבעיה. ​

סוגי דליפת שתן שכיחים :

  1. דליפת שתן בדחיפות- כלומר, זו המתרחשת בעת הרגשת לחץ פתאומי להתרוקן מבלי יכולת להגיע בזמן לשירותים. הגורם לדליפת זו, הוא בדרך כלל התכווצות בלתי רצונית של שריר השלפוחית. הטיפול הינו משולב ומצריך שינוי בהרגלי החיים כגון: הפחתה בצריכת קפאין, "אימון השלפוחית" לאגור שתן בנפחים גבוהים יותר ותרופות המפחיתות את מידת התכווצות השלפוחית. בנוסף, ניתן לטפל בתופעה גם בפיזיותרפיה של רצפת האגן. 
  2. דליפת שתן במאמץ- דהיינו, דליפה בעת צחוק, שיעול, התעטשות, הליכה וכו'.

  3. דליפת שתן מעורבת- שהיא למעשה שילוב של השתיים הקודמות​

הטיפול

הטיפול המוצע בדרך כלל לדליפת שתן במאמץ, הינו טיפול בפיזיותרפיה של רצפת האגן. במידה שהטיפול לא הניב שיפור במידת הדליפה, ניתן להציע למטופלת ניתוח מסוג מתלה תת שופכתי.  קיימים סוגים שונים של מתלים, כאשר סוג המתלה ושיטת ההרדמה נקבעים באופן פרטני בעת הראיון והבדיקה הגופנית של המטופלת עם צוות הרופאים.
הערכת המטופל לפני ניתוח המתלה התת- שופכתי, כוללת גם בדיקת אורודינמיקה, בה מכניסים קטטר קטן לשלפוחית וממלאים אותה באמצעותו במים. במהלך הבדיקה נבדקים הלחצים שונים בעת המילוי ובעת ההתרוקנות. ​

מהלך הניתוח

ניתוח המתלה התת- שופכתי, מתבצע במחלקה האורולוגית או הגניקולוגית ודורש אשפוז בן יום או יומיים. הניתוח עצמו קצר מאוד ואורך כרבע שעה. במהלך ניתוח המתלה התת- שופכתי, מרכיבים סרט סינטטי מתחת לשופכה. הסרט מעניק תמיכה לשופכה ומונע דליפה בעת עליית הלחץ בבטן.
לאחר הניתוח: בתום הניתוח, המטופלת מתעוררת, כאשר היא מחוברת לעירוי נוזלים ולקטטר למשך מספר שעות עד יממה. מאחר שהסרט מוחדר למטופלת דרך הנרתיק, לא נותרות צלקות ניתוחיות. מידת הכאב בתום הניתוח נמוכה, ולרוב די בכדור למניעת כאבים על מנת למנוע אותם.​

סיבוכים אפשריים

קיימים סיבוכים תוך ניתוחיים הכוללים פגיעה באיברים סמוכים, כגון: שלפוחית (שכיחות של 3%) או דימומים. לאחר הניתוח תיתכן הפרעה ביכולת ההשתנה, עד כדי עצירת שתן, אך ברוב המקרים מדובר בתופעה חולפת של מספר שעות עד מספר ימים​