שלפוחית רגיזה

שלפוחית רגיזה, OVER ACTIVE BLADDER , הינה תופעה המתאפיינת בתסמינים של דחיפות ותכיפות במתן שתן. ​
המטופלים מתלוננים על השתנה לעיתים קרובות והתעוררות במהלך הלילה (נוקטוריה) כדי לתת שתן. בחלק מהמקרים, המטופלים מתלוננים גם על דליפת שתן, שמתרחשת בעת לחץ ניכר להשתין וללא יכולת להגיע בזמן לשירותים. הגורם לתופעת השלפוחית הרגיזה, הוא התכווצות בלתי רצונית של שריר השלפוחית. 
תסמונת השלפוחית הרגיזה שכיחה ביותר, בעיקר אצל נשים בגיל המעבר ובגיל הבלות. גורמי הסיכון להתהוותה הם: גיל מבוגר, מין , ניתוחים אורולוגים או גניקולוגיים קודמים, השמנת יתר, סוכרת ומחלות נוירולוגיות שונות.

הטיפול

הטיפול בתופעה כולל שינויים בהרגלי התזונה, פיזיותרפיה של רצפת האגן, טיפול תרופתי, ו"אימון" של השלפוחית לאגור שתן בנפחים גדולים יותר. במקרים קשים, מוצע למטופלים לעבור הזרקה של בוטוקס לשלפוחית השתן.

מהלך הטיפול

הטיפול להזרקת הבוטוקס לשלפוחית השתן נעשה בחדר ניתוח ובהרדמה כללית. במהלך הטיפול, מוזרק הבוטוקס, אשר משתק את שריר השלפוחית ובכך מונע את ההתכווצות הבלתי רצונית של השלפוחית. הטיפול אורך כשעה.

לאחר הטיפול

המטופל מתעורר לאחר הטיפול, כשהוא מחובר לעירוי נוזלים ולקטטר. הקטטר מוצא לאחר יממה, ולאחר שהמטופל הצליח להשתין. יש לציין, מדובר בטיפול שהוא זמני, וההקלה בדרך כלל מורגשת למשך  6 – 9 חודשים, כך שלעיתים יש לחזור על הפעולה. כמו כן, עד שליש מהחולים יפתחו עצירת שתן ממושכת, המחייבת חיבור לקטטר בין ימים עד שבועות. ​