ניתוחי לייזר להסרת משקפיים

קרני האור הנכנסות לעין נשברות על ידי הקרנית והעדשה. במקרים של קוצר ראיה, רוחק ראיה ואסטיגמציה ("צילינדר") יש צורך לתקן את אופן השבירה של קרני האור – המכונה "תשבורת". תיקון זה, המושג ע"י שימוש במשקפיים או בעדשות מגע, מוחלף בשינוי קמירות הקרנית או כוח העדשה בניתוח.​

ניתוח התשבורת השכיח ביותר כיום, המבוצע מאז שנת 1991. ניתוח לאסיק מורכב משני שלבים עיקריים:
בשלב הראשון של הניתוח, נחתכת שכבה דקה ביותר מחלקה  החיצוני של הקרנית. החיתוך נעשה ע"י סכין עגולה המסתובבת על צירה וחותכת מתלה עגול הנשאר מחובר לעין בקצהו. המנתח מרים את המתלה וחושף את השכבה הפנימית של הקרנית. בשלב השני מסיר המנתח בעזרת קרן לייזר רקמה מהקרנית שנחשפה, לפי מדדים שנקבעו מראש. מהלך זה הוא המשנה את קמירות הקרנית ובכך משנה את כוח השבירה שלה ואת מספר המשקפיים לו  נזקק המטופל. לאחר תום שלב זה מוחזר מתלה הקרנית, שהורם בתחילת הניתוח, למקומו והפצע נסגר ללא צורך בתפרים.
לאחר הניתוח, חש המטופל לרוב בשיפור מידי בחדות הראייה, וזו ממשיכה ומשתפרת עם הזמן. אי הנוחות הכרוכה בניתוח מסוג זה היא מזערית.
ניתוח  לאסיק מתאים לתיקון קוצר ראייה, רוחק ראייה או אסטיגמציה (צילינדר). אך בשל חיתוך המתלה והסרת רקמה מעומק הקרנית, הוא מתאים רק לבעלי קרנית מעל לעובי מסוים. מדד זה משתנה ממטופל למטופל, ונבדק טרם הניתוח.
כבכל ניתוח, הסיכון העיקרי בהליך זה הוא החשיפה לזיהום ולדלקת. לצורך הקטנת הסיכון, יש להשתמש בטיפות אנטיביוטיקה ונוגדי דלקת לאחר הניתוח. סיבוך חשוב נוסף הוא יובש בעיניים לאחר הניתוח. סיכונים אחרים קשורים למהלך הניתוח, כגון חיתוך לא מלא של המתלה, להחלמת הפצע - כגון גדילת תאים מתחת למתלה או ביצירת צלקות ועכירות הקרנית.

​

בשיטה זו מבוצע גם השלב הראשון של הניתוח, דהיינו חיתוך המתלה, בעזרת לייזר במקום בסכין. הלייזר מאפשר חיתוך מדויק יותר והרמת מתלה דק יותר. כך ניתן לנתח גם מטופלים בעלי קרנית דקה יותר מהנדרש לביצוע ניתוח לאסיק רגיל.

​

ניתוח התשבורת הותיק ביותר המיושם עדיין כיום. בשיטה זו מבוצע שינוי פני השטח של הקרנית בעזרת קרני הלייזר .
בשלב ראשון של הניתוח, מוסרת שכבת התאים החיצונית של הקרנית (שכבת תאי האפיתל). הסרת  התאים יכולה להתבצע בצורה מכנית או על ידי לייזר.
לאחר מכן, משתמש המנתח בקרני הלייזר על מנת לשנות  את קמירות פני שטח הקרנית, לפי מדדים שנקבעו טרם הניתוח. לאחר הניתוח יש צורך בהרכבת עדשת מגע טיפולית למשך מספר ימים, עד ששכבת תאי האפיתל צומחת מחדש ומכסה את הפצע.
יתרונותיה של שיטה זו הם בכך שאין הסרת רקמה מעומק הקרנית ולכן ניתן לטפל בשיטה זו גם במטופלים בעלי קרניות דקות יחסית. הטראומה לקרנית והפגיעה בחוזק הקרנית פחותה בהשוואה ללאסיק.
חסרונות השיטה הם בתחושת חוסר הנוחות המלווה את הטיפול. בשל חשיפת קצות העצבים ע"י הסרת האפיתל, יכולה להתלוות לטיפול תחושת כאב למשך מספר ימים. כמו כן עשוי המטופל להתלונן על סנוור וטשטוש ראייה עד להחלמת הפצע. זמן ההחלמה וההגעה לשיפור מירבי בראייה ארוכים יותר מאשר בשיטת הלאסיק. אולם חדות הראייה ואיכות הראייה  הסופיים דומים ואף טובים יותר בהשוואה ללאסיק.
שיטה זו מתאימה גם היא לתיקון קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמציה, אולם היא ממומלצת פחות לבעלי ליקוי ראייה גבוה.
הסיבוכים האפשריים בשיטה זו קשורים גם הם בזיהומים ובהחלמה לא תקינה של הפצע, העשויה להתבטא בצלקות ובעכירות של הקרנית.​

שיטה זו היא וריאציה של ניתוח ה PRK .
בניתוח לאסק משוחררת השכבה החיצונית של הקרנית, האפיתל, אך אינה מוסרת לחלוטין. במקום להסירה, יוצר המנתח מתלה משכבת האפיתל, מקפל אותה ומאפשר את פעולת שינוי קמירות הקרנית על ידי הלייזר. בתום הפעולה מחזיר המנתח את שכבת האפיתל למקומה. את שכבת האפיתל ניתן להסיר באופן כימי – ע"י אלכוהול, או בשיטה חדשה יותר – באופן מכני, ע"י להב פלסטיק. ההסרה המכנית מאפשרת שמירה על מבנה התאים ובכך מאפשרת ריפוי מהיר יותר ופחות כאבים לאחר הניתוח.
בצורה זו מהווה שכבת האפיתל חבישה טבעית של הפצע. זמן ההחלמה דומה ל -PRK, וארוך יותר מאשר ב LASIK. הכאבים ותחושת אי הנוחות פחותים מאשר ב PRK, אך נשמר היתרון של פעולה בפני שטח הקרנית ולא בעומקה.
השיטה מתאימה לבעלי קרניות דקות יחסית ולבעלי ליקויי ראייה שאינם גבוהים במיוחד, קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמציה.

​

גם שיטה זו מבוססת על שינוי קמירות הקרנית, אך ללא שימוש בלייזר.
בשיטה זו מושתלות שתי טבעות פלסטיק שקופות להיקף הקרנית. הטבעות מפעילות לחץ מכני על הקרנית וגורמות להשטחתה במרכזה.
השתלת הטבעות נותנת מענה חלקי לסובלים ממחלת  הקרטוקונוס, אשר אינם מתאימים לניתוחי תשבורת אחרים כגון לאסיק או PRK. הטבעות מסדירות את שטח הקרנית ומאפשרות למטופל להשתמש בעדשות מגע או משקפיים.
יתרונה הוא בכך שלא מעורבת הפחתת רקמת קרנית כמו בניתוחי הלייזר. השתלת הטבעות היא הפיכה וניתן להוציאן או להחליפן במידת הצורך. אין פגיעה בקרנית בציר הראייה, הטבעות נמצאות בהיקפה. הניתוח אינו כרוך בכאבים, אך תתכן חוסר נוחות הנובעת מסינור. ההחלמה מהירה יחסית .

​

השתלת עדשה תוך עינית היא אפשרות נוספת לתיקון הפרעות בתשבורת. בשיטה זו השינוי אינו בקרנית, אלא בעדשה, החלק האחר האחראי על שבירת קרני האור בעין.
הליך החלפת עדשה מבוצע כבר שנים רבות כחלק מניתוח לתיקון פגם אחר המפריע לראיה – ירוד (קטרקט). שינוי כוחה של העדשה מאפשר להתאימה למבנה העין ולתקן ליקויים בתשבורת. מכיוון שאין הפחתת רקמה מהקרנית, אין חשיבות לעובי הקרנית וניתן לתקן ראייה גם לבעלי קרנית דקה או לבעלי ליקוי ראייה גבוה במיוחד, שאינם מתאימים לניתוחי לייזר.
קיימות שתי אפשרויות להשתלת עדשה תוך עינית. האפשרות הראשונה היא החלפת העדשה הטבעית של המטופל בעדשה מלאכותית. שיטה זו נהוגה כאשר העדשה הטבעית של המטופל לקוייה, כמו במקרים של נוכחות ירוד. העדשה החדשה מושתלת למיטת העדשה המקורית. זוהי שיטה ותיקה והיא מקובלת במקרים של קוצר ראייה קיצוני.
בשיטה השנייה, טכנולוגיה חדשה מאפשרת השתלת עדשה לתוך העין ללא צורך להסיר את העדשה הטבעית. העדשה החדשה מושתלת בין הקרנית והקשתית ונתפסת לקשתית, בשיטה אחרת מונחת העדשה קדמית לקשתית. מטרתה היא לשנות את אופן שבירת קרני האור הנכנסות לעין. למעשה, פועלת העדשה המושתלת כמו עדשת מגע או משקפיים, רק בתוך העין במקום מחוצה לה. יתרון נוסף של שיטה זו הוא היכולת להוציא את העדשה במידת הצורך או להחליפה. לאחרונה פותחו עדשות המאפשרות גם תיקון אסטיגמציה בשיטה זו.
הסכנות הכרוכות בניתוח קשורות להיותו ניתוח תוך עייני – ובעיקר סכנת זיהומים ודלקות. סיבוכים נוספים הם הסיכון להתפתחות ירוד ופגיעה בעדשה. חדות הראייה משתפרת באופן מיידי, אך מגיעה לתיקון מירבי לאחר מספר שבועות, עם החלמת הפצע.​

זו שיטה לא ניתוחית המשתמשת בעדשות מגע לשינוי קמירות הקרנית. מדובר בעדשות מגע מיוחדות, אותן מרכיב המטופל בלילה, בזמן שינה. מבנה העדשה הפוך למבנה פני שטח הקרנית של המטופל ((Reverse-Geometry , לוחץ עליה ומשטח אותה וכך מפחית את קוצר הראייה. לאחר הסרת העדשה, הקרנית שומרת על צורתה החדשה לאורך כל היום. התהליך הפיך לחלוטין, במידה ומפסיקים להרכיב את העדשות, הקרנית תחזור למצבה הטבעי וקוצר הראייה יחזור. השיטה מתאימה לטיפול בקוצר ראייה נמוך-בינוני ובאסטיגמציה. היא מתאימה לילדים ומבוגרים כאחד. הסיבוך העיקרי הוא הופעת זיהומים בקרנית הקשורים להרכבת העדשות.

לסיכום, ניתוחים אילו נפוצים ובטוחים. רובם של המטופלים נהנים משיפור בראייתם ומגלים שביעות רצון רבה. עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר בהליך ניתוחי בעל סיכונים. לכל מטופל מתאימה שיטת טיפול אחרת שתביא אותו לשיפור ראייה מירבי.​