כירורגית פה ולסתות

מאת פרופ' גבי צ'אושו - מומחה לכירורגיה של הפה והלסתות

 

השימוש בשתלים דנטליים נעשה כבסיס, עליו ניתן יהיה לבנות שן בעזרת כתר. שיטה זו מיושמת כששורש השן הרוס והיא נעקרת, ואז נוצר חלל שיש למלאו, או כאשר השן חסרה מסיבות אחרות. השלמת השן החסרה חיונית בשל צרכים אסתטיים ותפקודיים, כגון: פונטיקה (דיבור), לעיסה והתחלת פירוק המזון. בהיעדר שיניים, תהליכים אלו מופרעים.
תפקידן המשמעותי של השיניים באזור הקדמי של הפה (קרוב לשפתיים) הוא אסתטיקה ופונטיקה, בעוד שהאחוריות משמשות ללעיסה ותחילת עיבוד המזון.

חיסרון השיניים נובע לרוב מארבע סיבות עיקריות: 
1. מחלות חניכיים - שכיחות בגילאי 40 ומעלה 
2. עששת - מחלה הגורמת לריקבון השן ; שכיחה יותר בקרב הגילאים הצעירים 
3. טראומות, כגון: תאונות דרכים או חבלות 
4. גידולים ממאירים בלסת, שיש להוציאם מהלסת (בצוותא עם השיניים).

 

השתלים עשויים מטיטניום, היות וזו המתכת שהנה בעלת היכולת המיטבית ליצור קשר עם העצם. פעולת החיבור בין השתל לעצם נקראת אוסיאו-אינטגרציה.
שיעורי ההצלחה של השימוש בשתלים הדנטליים עומדים כיום על כתשעים וחמישה אחוזים ומעלה.
ההשתלה "המסורתית" נעשית בניתוח, שבו השתל מוחדר לתוך העצם, ולאחר מכן הוא מכוסה בעזרת תפירת החניכיים מעליו, כך שהוא יישאר מוגן. בתהליך הריפוי הראשוני של העצם סביב השתל, היא מקיפה אותו, "סוגרת עליו" ומהדקת את השתל בתוכה, כך שהוא מעוגן היטב. לאחר מכן, על המטופל להמתין לריפוי במשך 3-6 חודשים. בשלב הבא מבצעים ניתוח נוסף, שבו חושפים את חלקו הראשון והעמוק של השתל ומחברים אותו בהברגה לחלק נוסף. לשם כך נעזרים ב"כיפות ריפוי" עשויות מתכת; כיפות אלו מתברגות לשתל ויוצרות נתיב פתוח לחלל הפה, כך שניתן יהיה להתחבר דרכן לשתל. לאחר מכן, על המתרפא להמתין מספר שבועות עד להחלמת החניכיים סביב כיפות הריפוי, ורק אז ניתן לבנות עליה את השן. מצב זה נחשב למצב האידיאלי ונטול הסיבוכים, אולם הוא משתנה כאשר קיימת שן הרוסה. במקרה כזה בעת בניית השן, יש לבנות מעל השתל מבנה ומעליו להתקין את הכתר, ולצורך זה נעשה שימוש במבנה שמתברג לשתל. במקרה זה, הטיפול הוא משולב וכולל את הרופא המשקם לצד הרופא הכירורג. רופא כירורג מבצע את הניתוח ואילו הרופא המשקם אחראי על המבנה, הכתרים ותכנון התוכנית הטיפולית, בהתאם לצורכי המטופל.

בעיה נוספת עלולה להתעורר, במידה והעצם אליה השתל מוחדר אינה מספקת מבחינת גובה ורוחב, אולם גם אם קיימת מסת עצם מספקת, עליה להיות ממוקמת בתוך הפה, במיקום המתאים לשתל. אם לדוגמא העצם ממוקמת עמוק מדי, עלול להתקבל מצב שבו הכתר יהיה ארוך מדי. לכן, בטרם ההשתלה, יש צורך לבדוק ולטפל תחילה בעצם ולהגדילה בעזרת השתלה. החסר במסת העצם יכול להתרחש, כתגובה לעקירת השיניים או נשירתן. לאחר אובדן השיניים, העצם עוברת תהליך טבעי של ספיגה. ככל שחולף זמן רב יותר ממועד העקירה, כמות ספיגת העצם גדולה יותר. סיבות נוספות לכך, הן טראומות או הוצאת גידולים מהלסת.​