הומאופתיה

ד"ר סמואל  עזב את עבודתו כרופא ופנה למחקר ולתרגומי ספרים.
בתרגום ספר שעסק בו הוא נתקל בצמח הכינין( chinchona officinalis), מגזעו של עץ זה היו מפיקים את החומר כינין שהיה ידוע כתרופה כנגד המלריה. האנמן בדק את החומר והחליט לנסות אותו על עצמו, הוא לקח מהחומר מספר מנות ואז הבחין כי גופו מתחיל לפתח סימפטומים הדומים למלריה- חום גבוה, הזעות, צמרמורות... לאחר שאישש את הניסוי הזה על אנשים נוספים ביסס את העיקרון הבא: חומר הנלקח ע"י אדם בריא וגורם לו לסימפטומים מסויימים, החולה בסימפטומים דומים יבריא ע"י לקיחת אותו החומר.
לאחר הניסוי בכינין ניסה האנמן את עיקרון זה על חומרים נוספים והתוצאות היו דומות.
כך נוספו תרופות הומאופתיות רבות.
כיוון שהחומרים בהם השתמש היו רעלים שגרמו לתופעות פיזיות אצל החולים, התחיל האנמן לדלל ולנער את החומרים (תהליך שנקרא פוטנטיזציה) וראה שככל שהתרופות מדוללות יותר השפעתן חזקה יותר על האדם וזאת מכיוון שהשינוי מתחולל לא רק במישור הפיזי אלא גם ברמות עמוקות יותר באדם.
האנמן המשיך בשיטת דילול התרופות ההומאופתיות והגיע למסקנה שככל שהדילול גבוה יותר ההשפעה תהיה חזקה יותר, אך תופעות הלוואי ורעילות התרופות יקטנו באופן משמעותי.
האנמן הפיץ את תורתו בתחילה בגרמניה, ארץ מוצאו, ואח"כ התפשטה ההומאופתיה לכל אירופה ומשם גם לארה"ב שם מעמדה היה חזק עד לתחילת המאה העשרים. מסיבות שונות דעכה אז ההומאפתיה אך בעשרות השנים האחרונות התחזק מעמדה וכיום היא מהמובילות שבתחומי הרפואה המשלימה.​

Vital force: פירושו- הכוח החיוני/הדינמי. זהו בעצם כוח החיות שבנו. המחלה ע"פ ההבנה ההומאופתית אינה סימפטום זה או אחר אלא ביטוי של קלקול, הפרת איזו ברמה עליונה יותר באדם. הסימפטומים הפיזיים האמוציונליים והמנטליים, הינם ביטוי, זעקה, של הגוף המנסה לחזור לבריאות. ההתייחסות לסימפטום בלבד גורמת לדיכוי זעקת הגוף המבטא את אותו חוסר איזון פנימי שבו.
התייחסות התרופה ההומאופתית היא לכלל הסימפטומים באדם ונותנת איזון באופן כולל, כך לגוף יש את היכולת לחזור לבריאותו ולהתחזק מול גורמי מחלה חיצוניים המאיימים להפר את האיזון שבו.

תרופה הגורמת לסימפטומים באדם הבריא תוכל לרפא אדם החולה באותם הסימפטומים.
דוגמאות לכך נראה במספר תרופות- הקפה (coffea cruda) שידוע לנו כחומר מעורר ניתן כתרופה הומאופתית פעמים רבות למצבים של חולים עם נדודי שינה.
הבצל (allium cepa) שגורם לנו לא פעם לדמוע ניתן לעיתים כתרופה לסובלים מאלרגיות ומצבים של קדחת השחת.​

התרופות ההומאופתיות עוברות תהליך של פוטנטיזציה- דילול+ניעור, וכך ניתן לטפל בצורה הוליסטית באדם ולא בסימפטומים בודדים. התרופה ההומאופתית מתייחסת בצורה זו לכל הרמות באדם. כמו כן השפעתה עדינה ואינה רעילה. לכן טיפול הומאופתי הוא מהבטוחים שיש.​

הטיפול הוליסטי מטבעו וכולל בתוכו את התמונה המלאה של החולה בכל הרמות- פיזי מנטלי ואמוציונלי וכן המידע על כל תרופה ותרופה הוא שלם באופיו, ההומאופת מחויב ע"פ עיקרון זה לתת תרופה אחת בלבד בזמן נתון. כך הטיפול שומר על אופיו הכולל וכן המעקב אחרי תגובות החולה לתרופה הניתנת נעשה בצורה נכונה.​

הרינג, הומאופת ידוע, נתן מנסיונו הקליני היררכיה ברמות השונות באדם שעל פיה ניתן לעקוב אחרי התקדמות החולה עד למצב של בריאות. בעוד שהתקדמות המחלה תמיד תבוא מהרמה הנמוכה יותר לרמה גבוהה, תהליך הריפוי יתחיל ברמה גבוהה ועד לרמה הנמוכה.
הסדר לריפוי הוא:

התרופות ההומאופתיות באות במקורן מהצמחים מהמינרלים ומעולם החי. התרופות באות בדילולים שונים הנקבעים ע"י ההומאופת לפי מצבו של החולה.  כיום ישנן כ- 3000 תרופות שונות. התרופות ללא תופעות לוואי ואין חשש להתמכרות.​